אנחנו חיים בעולם אלקטרוני וכל הטכנולוגיה שלנו בבית היא אלקטרונית .כמעט בכל בית ישנן שתי טלוויזיות ויותר, מחשבים ניידים, נייחים, מקרר, תנור, מיקרוגל ועוד כהנה וכהנה מוצרי אלקטרוניקה. פסולת אלקטרונית היא: מכשירי חשמל ישנים, כבלי חשמל, ציוד מחשבים ואלקטרוניקה מסוגים שונים, טלפונים סלולריים ועוד. התחרות בשוק המוצרים רבה מאוד ועלות החלפת המוצרים זולה.
אך האם חשבתם פעם לאן מגיעים כל מוצרי החשמל לאחר שהוא יוצאים מכלל שימוש?
אותם מכשירים תקולים מגיעים למזבלות עירוניות אך הם מסוכנים יותר לזיהום הסביבתי יותר מכל פסולת אחרת שנזרקת. החומרים המצויים בפסולת זו הם מתכות ברזליות ואל-ברזליות מסוגים שונים (כגון פלדה, נחושת, אלומיניום, ברזל, כספית, קדמיום ואחרות), חומרים פלסטיים שונים, לרבות מעכבי בעירה, מעגלים מודפסים ועוד. ללא טיפול מיוחד חומרים אלו עשויים לזהם את הסביבה בעת פירוקם.
פסולת אלקטרונית היא בעייתית בהרבה מפסולת אורגנית שכן אין היא מתפרקת ומתכלה, ובמקרים רבים גם מכילה מתכות כבדות הנושאות חומרים רעילים כגון עופרת, קדיום, כספית, בדיל, אלומיניום ועוד. ברגע שהמכשור האלקטרוני על מתכותיו הרעילות נטמן באדמה, נוצר זיהום של הקרקע ומאגרי מי-התהום שבה. כך, השלכת פסולת מסוג זה גורמת למפגעים סביבתיים רבים יכולה להוביל לסיכון אקולוגי משמעותי. כאשר משליכים פסולת אלקטרונית במקום פתוח, ללא תהליך של איסוף פסולת אלקטרונית או מחזור של מצברים, יש חשש של שחרור רעלים מסוימים אשר בסופו של דבר יגיעו למי תהום. מים אלה יזדקקו לטיהור עד שיגיעו לבתים מחשש להרעלה.
כאמור כאשר יש חשש לקיומו של זיהום במי תהום, לא תמיד יודעים מהו מקורו של הזיהום, אך מיד יש התראה לא להשתמש במים בכלל או לא להשתמש בהם לפני שמרתיחים אותם.
על כל אחד ואחת מאתנו לבצע הפרדה של פסולת חשמלית אלקטרונית וסוללות משאר הפסולת ולהעבירה לפי ההסדר שקבעה הרשות המקומית אל מרכזי האיסוף העירוניים או לבתי העסק.
כדי למנוע זיהום סביבתי חוקק החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (התשע”ב-2012) קובע הסדרים לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ובמצברים בין השאר באמצעות הטלת אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים למחזר פסולת ציוד וסוללות. החוק נכנס לתוקף במרץ 2014.
מטרת חוק זה היא לקבוע את ההסדרים בנוגע לטיפול בציוד חשמלי, אלקטרוני, סוללות ומצברים. זאת תוך הטלת אחריות מורחבת לביצוע מחזור על יצרנים ויבואנים של הציוד הנ”ל. וכמו כן הטלת אחריות על משווקים לקבל מקונים מהמגזר הביתי פסולת אלקטרונית למחזור.
החוק קובע יעדים מחייבים למחזור, והסדרת גופי יישום מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים.
מרכזי מחזור עירוניים ערוכים לקבלת כל פסולת מסוג ציוד אלקטרוני חשמלי וסוללות מהמגזר הביתי, ניתן למצוא מרכזים אלו ברשויות מקומיות או להגיע למרכזי האיסוף ולמסור את כל סוגי הסוללות ומוצרי החשמל, ממכונת כביסה ועד טוסטר, מגהץ או טלפון נייד למחזור.
קרא עוד בנושא: מיחזור פלאפונים, מיחזור פלסטיק
